רופאים כנאמני איכות חיים
ניפוץ חלון הראווה
הרגע המכונן, בו המטופל מקבל את הבשורה על מחלתו הכרונית, הוא רגע של "ניפוץ חלון הראווה", רגע בו משפט אחד מנפץ חלומות של חיים שלמים. המטופל מאבד את זהותו כ"אדם בריא" ובזמן שמשפחתו ומערכת הרפואה מצפים מהחולים "להיאבק" במחלה, הוא נמצא במשבר האמונה שקרע את חייו כפי שהכיר והוא מתקשה למצוא משמעות, תקווה וסיפוק בחיים.
אוזלת היד במערכת הרפואית
מהצד השני של השולחן, רופאים נותרים בתחושה שאין להם אפשרות ממשית לתמוך בחולה באותו רגע מכונן בו האור עוזב את עיניו. על אף הרצון לסייע למטופל, קשה מאוד להגיע אליו מהנקודה בה הוא עובר למצב "קורבן". הדבר האחרון שהוא רוצה לשמוע, הוא שהאחריות של ניהול המחלה מוטלת עליו, הוא יצפה שמערכת הבריאות תראה אותו, מה שלצערנו לא מתאפשר כתוצאה מהמרחק הבירוקרטי והרגשי שהמערכת משמרת בין הרופאים ובין המטופל. כיצד אם כך, אפשר להתמודד עם אוזלת היד של המערכת הרפואית ולהעביר את המטופל מתודעה של קורבן לתודעה של אחראי ובכך לסייע גם לתכנית ההבראה של המטופל וגם לענות על הצורך שלנו כמטפלים בתקשורת מיטיבה עם המטופלים?
תכנית האימון "נאמני איכות חיים"
תהליכי האימון של מי.לי מקנים דפוסי התנהלות וחשיבה המבוססים על פתרונות ולא על בעיות או האשמות ומחזקת כישורי יוזמה אישית לעשייה, למעורבות ולאחריות, כמו גם מעניקה כלים יעילים לתקשורת מנצחת, מיקוד והשפעה אישית. רופא המנהיג איכות חיים, בבואו לאבחן או לטפל במחלה, אינו מגביל את עצמו לתסמינים הגופניים של החולה, אלא מרחיב את ההתייחסות לכלים המנטליים והרגשיים שעל החולה לרתום להתמודדות עם המחלה. מטרת תכנית האימון היא להפוך את היוצא-מן-הכלל לכלל ובאמצעות מתן כלים להתמודדות עם השינוי להצליח להעביר את החולה מתודעה של קורבן לתודעה של אחראי ובכך לשפר את איכות חייו כמו גם את רמת שיתוף הפעולה שלו ולקיחת האחריות על תכנית ההבראה.